הדילמה בין הרצון למצוא חן בעיני אחרים לבין לנאמנות עצמית

דילמה זו פוגשת כל אחת מאיתנו בחיי היומיום שלה –

הקונפליקט בין השתייכות באמצעות מציאת חן בעיני הסביבה לבין הקשבה פנימה ובחירה באמת הפנימית.

דילמה זו נוגעת בשורש הזהות והיחסים האנושיים שלנו.  

הצורך האנושי הבסיסי בשייכות -  כיצורים חברתיים, אנו מתוכנתות ביולוגית לחפש קבלה וחיבור. מחקרים מראים שדחייה חברתית מפעילה אזורים במוח הקשורים לכאב פיזי.

הצורך באותנטיות - במקביל, יש לנו צורך עמוק להיות מי שאנחנו באמת. כשאנו פועלות בניגוד לערכינו או לאישיותנו, נוצרת תחושת ניכור עצמי שעלולה להוביל לחרדה ודיכאון.

קיים מתח בין שני הצרכים, נובע מכך ששני צרכים אלה לעתים מושכים לכיוונים מנוגדים.

כיצד הדילמה הזו באה לידי ביטוי בחיי היומיום?

• הסכמה לתוכניות חברתיות שאינן מעניינות אותנו

• הימנעות מהבעת דעה שעלולה להיות לא פופולרית

• בחירות קריירה המבוססות על ציפיות חיצוניות ולא על נטיות אישיות

• הסתרת חלקים מהזהות שלנו שאנו חוששות שלא יתקבלו בעיני אחרים:

הסתרת העדפות אישיות (מוזיקה, סגנון לבוש, תחביבים)

הסתרת אמונות דתיות או פוליטיות בסביבות מסוימות

במקרים קיצוניים: הסתרת זהות מינית, מגדרית או מאפיינים אחרים מהותיים

• קושי לומר "לא"

ההשלכות של הטיה לצד אחד:

כאשר ההטיה היא לעבר ריצוי יתר:

• שחיקה רגשית ופיזית:

מצב שבו נותני שירות או תמיכה מגיעים לשחיקה עקב הקדשת יתר לצרכי אחרים

קשר בין ריצוי יתר לתופעות פסיכוסומטיות: כאבי ראש, בעיות עיכול, בעיות שינה

"גזל אנרגיה אמוציונלית": ההעמדת פנים מתמדת דורשת משאבים רגשיים וקוגניטיביים ניכרים

• תחושת אובדן זהות וכיוון:

תופעת ה"עצמי המושאל": אימוץ דעות ורצונות של אחרים עד כדי אובדן הקשר עם הרצונות האמיתיים

תחושת "חיים לא-מוגשמים": המודעות המאוחרת שהחיים שחיית לא היו שלך באמת

עלייה בתחושות תסכול וכעס מודחק: התפרצויות כעס פתאומיות אחרי תקופות ארוכות של הדחקה,

תופעת "הפסיביות-אגרסיביות" כביטוי עקיף לכעס שאין לו פורקן ישיר

• עוינות מופנמת שעלולה לגרום לדיכאון

• יחסים שטחיים ולא אותנטיים: קושי ביצירת קרבה אמיתית כשאין גילוי אמיתי של העצמי,

"אהבה מותנית": הפחד שאם יראו את האמת, האהבה תיעלם, יחסים חד-כיווניים שבהם אדם מסוים תמיד

נותן והאחר תמיד מקבל

כאשר ההטיה היא לעבר נאמנות עצמית ללא התחשבות בסביבה:

• בדידות וניכור חברתי: העדפה קיצונית של "אמת" על פני טקט חברתי עלולה להוביל לדחייה,

התפיסה כ"קשה לעבוד איתה" בסביבות מקצועיות, אובדן הדרגתי של מערכות תמיכה חברתיות

• קושי בשיתוף פעולה: חוסר יכולת לעשות פשרות בסביבות צוותיות, קושי בהשתלבות בפרויקטים הדורשים

  
  

  הסכמה קבוצתית, סירוב לאמץ נהלים או נורמות ארגוניות מתוך עמידה על עקרונות

• תפיסה כאדם נוקשה או אנוכי: בלבול בין אסרטיביות לאגרסיביות בתפיסה החברתית, סטיגמה חברתית של

  
  

  "קשה", "אנוכי" או "חסר התחשבות"

• הפנמה של תוויות שליליות שעלולה להוביל לבידוד נוסף

אז מהם הגורמים המשפיעים על האיזון?

מסרים מגיל צעיר:

השפעת אמירות הוריות כמו "תהיה ילד טוב" או "אל תעשה בעיות"

חינוך שמדגיש ציות וריצוי מול חינוך המעודד ביטוי עצמי וחשיבה ביקורתית

"הילד הטוב" כזהות הנבנית מהילדות ומלווה לחיים הבוגרים

חוויות של קבלה מותנית:

אהבה שניתנת רק כאשר הילד עומד בציפיות מסוימות

תגובות של התעלמות, כעס או ענישה כתגובה לביטוי אותנטי שאינו רצוי

הקשר בין קבלה מותנית בילדות לבין קושי בגיבוש זהות אותנטית בבגרות

מודלים משפחתיים:

הורים שמדגימים ריצוי יתר או להיפך, עמידה קיצונית על עקרונות

אופן ההתמודדות של דמויות קרובות עם קונפליקטים

אווירה משפחתית שמעודדת או מדכאת הבעת דעות וצרכים אישיים

הקשרים תרבותיים

ציפיות מגדריות:

"התסריט המגדרי": נשים לרוב מצופות להיות מטפלות, אמפתיות ומרצות

סנקציות חברתיות כלפי נשים אסרטיביות ("קשוחה", "תובענית") לעומת גברים אסרטיביים ("מנהיג", "נחוש")

מחקרים מראים שנשים במשרות ניהוליות מתמודדות עם סתירה בין ציפיות מגדריות לציפיות מקצועיות

נורמות חברתיות ספציפיות:

השפעת דתות ואמונות על התפיסה של אינדיבידואליזם מול קונפורמיות

הבדלים בין חברות כפריות מסורתיות לעומת חברות אורבניות

השפעות של רשתות חברתיות והתרבות הדיגיטלית על האותנטיות והצגת העצמי

הקשר הסיטואציוני

רמת הקרבה ביחסים:

עם אנשים קרובים: יותר מרחב לאותנטיות, אך גם פוטנציאל גדול יותר לפגיעה

עם מכרים או זרים: פחות סיכון רגשי, אך גם פחות עומק ביחסים

במערכות יחסים רומנטיות: המתח המתמיד בין חשיפה עצמית לבין פגיעות

יחסי כוח:

הקושי בהבעת אי-הסכמה עם מנהל, מורה או דמות סמכות אחרת

השפעת תלות כלכלית או רגשית על היכולת להיות אותנטי

דינמיקות משפחתיות ויחסי כוח היסטוריים המשפיעים על התקשורת

הסיכון הכרוך בביטוי עצמי:

בהקשרים מקצועיים: סיכון לקידום או למוניטין

בהקשרים חברתיים: חשש מדחייה, לעג או בידוד

בהקשרים פוליטיים/אידיאולוגיים: סיכון לביקורת או אף לסנקציות חברתיות

הדילמה בין מציאת חן לנאמנות עצמית אינה בעיה שניתן "לפתור" באופן סופי, אלא אתגר קיומי מתמשך הדורש שילוב של מודעות עצמית, אומץ, גמישות ורגישות לאחרים. האיזון האופטימלי הוא אישי מאוד, ומשתנה לאורך החיים ובין הקשרים שונים - וזו אולי התובנה החשובה ביותר בהתמודדות עמה.

בהמשך אכתוב על דרכי התמודדות עם הדילמה.

הדילמה בין הרצון למצוא חן בעיני אחרים לבין נאמנות עצמית

0:00