רגשות אשמה הוריים בגירושין

גירושין נושאים עימם פעמים רבות רגשות אשמה הוריים, שכן זוהי החלטה של בני הזוג שהם גם הורים, והיא נכפית על הילדים מבלי להתחשב ברצונם.

המקורות לרגשות האשמה:

- דאגה להשפעת הגירושין על הילדים: הורים חוששים מהנזק הרגשי שעלול להיגרם לילדיהם כתוצאה מפירוק התא המשפחתי. הם מודאגים מהשינויים בשגרת החיים של הילדים ומהאפשרות שהילדים יחוו קשיים רגשיים או התנהגותיים.

- תחושה שהכישלון בזוגיות פוגע בילדים: הורים עשויים להרגיש שהם אחראים לכך שילדיהם לא יגדלו במשפחה "שלמה". הם עלולים לחוש שהם מאכזבים את הילדים ולא מספקים להם את המודל המשפחתי האידיאלי.

- חוסר זמינות רגשית או פיזית בתקופת המשבר: במהלך תהליך הגירושין, הורים רבים עסוקים בהתמודדות עם הקשיים האישיים שלהם ועם סידורים מעשיים. כתוצאה מכך, הם עלולים להיות פחות זמינים רגשית או פיזית לילדיהם, מה שמוביל לתחושות אשמה.

ההשלכות העיקריות של רגשות האשמה ההוריים כתוצאה מהגירושין:

1. קושי בהצבת גבולות:

- הורים עלולים להיות יותר מתירנים מתוך רצון לפצות על הגירושין.

- עשויה להיות נטייה להימנע מעימותים או מצבי קונפליקט עם הילדים.

- הדבר עלול להוביל לבלבול אצל הילדים ולקשיים התנהגותיים.

2. פיצוי יתר:

- הורים עשויים לנסות לפצות על רגשות האשמה במתן מתנות או הטבות מופרזות.

- יתכן ויהיה ניסיון "לקנות" את אהבת הילדים או את הסכמתם למצב החדש.

- הדבר עלול ליצור ציפיות לא מציאותיות אצל הילדים ולפגוע ביכולתם להתמודד עם תסכולים.

3. חוסר עקביות בחינוך:

- רגשות אשמה עלולים לגרום לשינויים תכופים בכללים ובציפיות מהילדים.

- יתכנו הבדלים משמעותיים בין הגישות החינוכיות של שני ההורים.

- חוסר העקביות עלול לגרום לבלבול ולחוסר ביטחון אצל הילדים.

4. הימנעות מקבלת החלטות חשובות:

- הורים עלולים לדחות או להימנע מקבלת החלטות משמעותיות מחשש לטעות.

- יתכן קושי בקביעת מסגרות או בהחלטות לגבי חינוך, בריאות או פעילויות של הילדים.

- הדבר עלול להוביל לחוסר יציבות ולעיכוב בטיפול בצרכים חשובים של הילדים.

5. העברת מסרים מבלבלים לילדים:

- הורים עם רגשות אשמה עלולים לשדר מסרים סותרים לילדים לגבי הגירושין.

- יתכנו ניסיונות להצדיק את הגירושין תוך כדי הבעת חרטה, מה שעלול לבלבל את הילדים.

- הדבר עלול להקשות על הילדים לעבד את המצב ולהסתגל אליו.

6. הזנחה עצמית של ההורה:

- הורים עלולים להזניח את צורכיהם האישיים מתוך תחושה שעליהם להקדיש את כל זמנם ומשאביהם לילדים.

- הדבר עלול להוביל לשחיקה, עייפות ודיכאון אצל ההורה.

- הזנחה עצמית של ההורה עלולה לפגוע ביכולתו לתפקד כהורה יעיל ותומך.

7. קושי ביצירת זוגיות חדשה:

- רגשות אשמה עלולים להקשות על הורים ליצור מערכות יחסים חדשות.

- יתכן חשש מפני פגיעה נוספת בילדים או תחושה שאין "זכות" להתחיל מחדש.

- הדבר עלול למנוע מההורה ומהילדים הזדמנויות חיוביות ליצירת מבנה משפחתי חדש ובריא.

8. הימנעות משיתוף פעולה עם ההורה השני:

- רגשות אשמה עלולים להוביל להימנעות מתקשורת או שיתוף פעולה עם ההורה השני.

- יתכן קושי בקבלת החלטות משותפות או בשיתוף מידע חשוב הנוגע לילדים.

- הדבר עלול לפגוע ביכולת ליצור סביבה יציבה ועקבית עבור הילדים.

9. פגיעה בדימוי העצמי של ההורה:

- רגשות אשמה מתמשכים עלולים לפגוע בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות ההורית.

- יתכן ספק מתמיד ביכולת לקבל החלטות נכונות עבור הילדים.

- הדבר עלול להשפיע על איכות ההורות ועל היחסים עם הילדים.

10. העברת חרדה לילדים:

- הורים עם רגשות אשמה עלולים להעביר את החרדה והדאגה שלהם לילדים.

- יתכנו שאלות חוזרות ונשנות לגבי רגשות הילדים או מצבם, מה שעלול להגביר את החרדה של הילדים עצמם.

- הדבר עלול ליצור אווירה של מתח ודאגה מתמדת במשפחה.

11. קושי בהתמודדות עם התנהגויות מאתגרות:

- הורים עלולים להתקשות להתמודד עם התנהגויות מאתגרות של הילדים מחשש שהן תוצאה של הגירושין.

- יתכן קושי בהצבת גבולות ברורים או במתן תוצאות להתנהגות לא ראויה.

- הדבר עלול להוביל להחמרה בבעיות התנהגות ולקושי בניהול המשמעת בבית.

חשוב לזכור שמודעות להשלכות אלו היא צעד ראשון בהתמודדות איתן. עבודה על רגשות האשמה, פנייה לייעוץ מקצועי ופיתוח גישה מאוזנת ובריאה להורות יכולים לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות של רגשות האשמה ולאפשר הורות יעילה ותומכת גם לאחר הגירושין.

בהמשך אכתוב על דרכי ההתמודדות עם רגשות אשמה הוריים.